10 שאלות שכדאי לשאול את עצמך אחרי גיל 40

״מה התשוקה שלך?״

בחייא, אם הייתי יודעת, כנראה שלא היינו מנהלות עכשיו את השיחה הזאת.

יש שאלות שנשמעות נהדר עד שמנסים לענות עליהן. ״מה היית עושה אם כסף לא היה שיקול?״ אבל הוא כן שיקול. יש חשבונות לשלם. ״איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?״ כרגע אני עוד מנסה להבין מה אני רוצה מהשנה הזאת, תודה.

ואז את נשארת גם בלי תשובה וגם עם התחושה שכולן כבר הבינו משהו שאת פספסת.

אז בואי נשאל שאלות שאפשר לענות עליהן. על העבודה שלך, על האנשים שסביבך, על הזמן שלך. דברים שאת מכירה, גם אם לא עצרת לבדוק איך את מרגישה לגביהם כבר הרבה זמן.

קחי דף. הפעם באמת.

תפני לעצמך בערך ארבעים דקות ושבי במקום שבו לא יפריעו לך. דף ועט עדיפים כאן על הטלפון, עם כל הכבוד ליכולת שלנו לענות על שאלה על החיים ובמקביל לבדוק הודעה.

תכתבי את התשובה הראשונה שעולה לך. אחר כך בטח יגיעו ה״אבל״, ה״מצד שני״ וה״אני לא יכולה להגיד את זה, זה לא פייר״. את מכירה את הדיון הזה. תני לתשובה שלך להישאר על הדף לפני שאת מתחילה להגן על כולם.

ואת לא חייבת לעשות שום דבר עם מה שכתבת היום. אפשר להודות שמשהו לא מתאים לך בלי להגיש מכתב התפטרות עוד הערב. כרגע אנחנו רק מנסות להבין מה קורה.

1. אם היו משלמים לי בדיוק אותו דבר במקום אחר, הייתי נשארת?

השאלה היא על העבודה עצמה. מה את עושה שם כל יום, עם מי את נמצאת ואיך את מרגישה. לרגע אחד, תוציאי מהשיחה את המשכורת, שבדרך כלל יש לה לא מעט מה לומר.

אם התשובה היא לא, כנראה שהכסף הוא סיבה מרכזית לזה שאת נשארת. וזו סיבה לגיטימית לגמרי. אין שום חובה לאהוב כל בוקר בעבודה. אבל כדאי שתדעי שזו הבחירה שלך, ומה את מקבלת בתמורה למה שאת מוותרת עליו. אחרת עוברות שנים ואת ממשיכה לספר לעצמך שבקרוב תבדקי מה עוד אפשר.

2. אני יודעת מה קורה בחשבונות שלנו, ויש לי השפעה על ההחלטות?

שמתי כאן שתי שאלות בכוונה. לדעת כמה יש בחשבון ולהיות חלק מההחלטה מה עושים עם הכסף הם שני דברים שונים.

אפשר לנהל עבודה, בית וחיים שלמים, ובכל מה שקשור לכסף עדיין להגיד ״הוא מטפל בזה״. לא תמיד היה שם ויכוח או מישהו שהחליט בשבילן. פעם זה היה יותר נוח ככה, וזה נשאר. רק שבינתיים עברו חמש־עשרה שנה. שווה לבדוק אם החלוקה הזאת עדיין מתאימה לך היום.

3. מתי בפעם האחרונה שיניתי את דעתי על משהו חשוב?

אם קשה לך להיזכר, יכול להיות שאת פשוט צודקת תמיד. אפשרות מרשימה, אני מודה.

אבל שווה לבדוק עוד אפשרות: אולי כבר הרבה זמן לא שמעת משהו חדש או פגשת מישהי שגרמה לך לחשוב אחרת. כשאנחנו נשארות עם אותם אנשים, באותם מקומות ובאותן שיחות, הדעות שלנו לא ממש נדרשות לזוז. לשנות דעה לא אומר שלא ידעת כלום קודם. זה אומר שאת מוכנה לבדוק גם את מה שהיה לך ברור.

4. את מי הכנסתי לחיים שלי מבחירה בחמש השנים האחרונות?

תחשבי על האנשים שסביבך. כמה מהם הכרת דרך הילדים, העבודה או בן הזוג? ומתי בפעם האחרונה הכרת מישהי ופשוט רצית שהיא תהיה חברה שלך?

אין שום דבר רע בחברות שהתחילה בשער של בית הספר. אבל לפעמים אנחנו מגלות שכל המעגל שלנו נבנה לפי מה שהיה נוח לכולם באותה תקופה. ומה התאים לנו? לא ממש עצרנו לשאול. עכשיו, כשהחיים קצת השתנו, מותר לבדוק גם את זה.

5. מה אני עושה שאף אחד לא אומר לי עליו תודה, ומה יקרה אם אפסיק?

אני מנחשת שלא צריך להסביר לך מה זו עבודה שאף אחד לא רואה. יש לך רשימה מוכנה.

מה שמעניין אותי הוא מה יקרה אם לא תעשי אותה. אולי מישהו אחר יעשה, בהתחלה פחות טוב ממך, ואז ילמד. אולי תצטרכו לדבר על חלוקת התפקידים. ואולי יתברר שלא קרה כלום. שאת עושה משהו כבר שנים כי פעם היה צריך ומאז אף אחת לא בדקה. גם על זה אפשר לחסוך זמן.

6. של מי סוף השבוע הזה?

תסתכלי על ארבע השבתות האחרונות. מי בחר מה עושים, לאן הולכים ואת מי פוגשים? ואיפה בתוך כל זה היה משהו שאת רצית?

ברור שלא כל סוף שבוע אמור להתנהל לפי החשק שלך. יש עוד אנשים בבית. אבל אם את יודעת מה כולם אוהבים לעשות ואת כבר לא זוכרת מה את היית בוחרת, זה משהו ששווה לשים לב אליו. במיוחד בזמן שאמור להיות גם הזמן החופשי שלך.

תוך כדי הכתיבה, תבדקי אם אותו עניין חוזר בכמה תשובות. זה המקום שכדאי להתעכב עליו.

7. מה אני מחכה שירשו לי לעשות, וממי בדיוק אני מחכה לאישור?

את החלק השני תגידי בקול. ממי? באמת, ממי?

לפעמים זה בן זוג שבכלל לא שאלת. לפעמים זו אמא, שכבר מזמן לא מחליטה בשבילך אבל הדעה שלה עדיין יושבת לך בראש. ולפעמים זו את של פעם, עם כל הכללים שקבעת לעצמך על מה אישה אחראית עושה ומה היא לא עושה. לפני שאת מחכה לעוד אישור, לפחות תדעי אצל מי הבקשה תקועה.

8. אם היה לי יום אחד פנוי, בלי שום מחויבות לאף אחד, מה הייתי עושה?

יום רגיל, בתוך החיים שלך. לא חופשה בחו״ל. את קמה בבוקר ואף אחד לא צריך ממך שום דבר. מה בא לך לעשות?

בחופשה קל לחשוב על כל מה שאת רוצה להתרחק ממנו. כאן מעניין אותי מה היית רוצה להכניס לחיים עצמם. ואם כל מה שעולה לך הוא ״לישון ושאף אחד לא ידבר איתי״, תתחילי מזה. יכול להיות שאת כל כך עייפה שעוד אין לך כוח לרצות משהו מעבר למנוחה.

9. איזו החלטה אני דוחה כי ״אין לי זמן לחשוב על זה״?

אני יודעת שאת עסוקה. אין צורך להוכיח. השאלה היא אם העומס גם קצת עוזר לך לא לגעת במה שמפחיד אותך להחליט.

כי ״כשיהיה לי זמן״ יכול להחזיק החלטה בהמתנה במשך שנים. תכתבי מה את דוחה, גם אם עדיין אין לך מושג מה התשובה. אין צורך לפתור את זה כדי להפסיק להעמיד פנים שזה לא שם.

10. על מה אצטער אם לא אנסה?

מה הדבר שחוזר אלייך במחשבות כשאת נוהגת או נשארת רגע לבד? זה שאת אומרת עליו ״יום אחד״, וכבר אמרת את זה לא מעט פעמים.

תכתבי אותו במשפט פשוט. ״לחיות חיים מלאים יותר״ נשמע יפה, אבל אני לא יודעת מה את רוצה לעשות עם זה, וכנראה שגם את לא. ״להקים את העסק שאני כל הזמן מדברת עליו״ זו כבר תשובה. אפשר להבין ממנה מה את רוצה.

עכשיו תקראי מה כתבת

שימי את הדף בצד לשעה, ואז תחזרי אליו. בלי ציון ובלי ביקורת על עצמך. תבדקי מה חוזר.

יכול להיות שהעבודה הופיעה גם בשאלה על הזמן הפנוי וגם בשאלה על החרטה. אולי הצורך באישור עלה בכמה מקומות. בגלל זה שאלנו עשר שאלות: לפעמים קשה להגיד ישירות מה מפריע לנו, אבל כשאנחנו מספרות על היום שלנו, זה כבר יוצא.

ואל תתפלאי אם תגלי שחלק גדול מהחיים שלך דווקא מתאים לך. הרבה נשים מגיעות לתרגיל בתחושה שהכול צריך להשתנות, ומגלות שיש נושא אחד שמעסיק אותן וצובע את כל השאר. לדעת מה הנושא הזה כבר עושה קצת סדר.

ומה עושים עם התשובה?

תבחרי את הנושא שחזר הכי הרבה או שהכי העסיק אותך. רק אחד כרגע. אני מכירה את הדחף לפתור הכול ברגע שסוף סוף מבינים, אבל לא חייבים להפוך גם את זה לפרויקט ענק.

לפני שאת רצה לבנות תוכנית, תני לעצמך קצת זמן עם מה שגילית. ההקלה של ״סוף סוף הבנתי״ יכולה לגרום לכל החלטה להיראות מצוינת באותו רגע. כדאי לבדוק אם היא עדיין נראית לך נכונה גם אחרי שההתלהבות יורדת.

ואז תבדקי מה המצב הקיים דורש ממך: כמה זמן, כמה כסף, כמה לילות שבהם את לא נרדמת. ומה ידרוש השינוי שאת רוצה. אלה דברים שצריך לדעת לפני שמתחילים, כדי שהתוכנית תתאים לחיים שלך גם כשאין לך מצב רוח של התחלה חדשה.

בשיטת FANC זה שלב המודעות. מתחילות באמונה שאפשר אחרת, מבררות מה אנחנו רוצות, בודקות את המספרים ומקבלות החלטה ברורה. ארבעים הדקות האלה לא אמורות לפתור את כל זה. הן נועדו לעזור לך להבין על מה בכלל כדאי לעבוד.

תשמרי את הדף ותחזרי אליו בעוד כמה שבועות. יהיה מעניין לראות מה עדיין מעסיק אותך ומה כבר נראה קצת אחרת.