מה את רוצה שיהיה אחרת עד 2027?

״אחרי החגים אני מתחילה״.

משפט נהדר. יש בו כוונה, יש בו תקווה, ובעיקר יש בו עוד קצת זמן לא לעשות עם זה כלום.

ואם אחרי החגים לא הסתדר, תמיד יש את ינואר. שנה חדשה, אני חדשה. הפעם נחליף עבודה, נחזור לכושר, נטפל בזוגיות ועל הדרך אולי גם נהפוך לאישה שתמיד יודעת מה היא רוצה.

ואז מגיע פברואר. החיים די דומים למה שהיו, רק שעכשיו יש לך עוד משהו לכעוס על עצמך בגללו: שוב החלטת ושוב לא עשית.

אני חושבת שחלק גדול מהבעיה מתחיל כבר בהבטחה. כשאת מחליטה לשנות את כל החיים בבת אחת, קשה מאוד להבין מה בדיוק את אמורה לעשות מחר בבוקר.

מה זה בכלל ״אני חדשה״?

איך היא נראית, האישה הזאת? במה היא שונה ממך? ואיך תדעי שאת מתקדמת אליה?

אם אין לך תשובה, אין לך ממש מטרה שאפשר לעבוד איתה. יש לך תחושה שאת רוצה אחרת, וזה חשוב, אבל אי אפשר לפתוח יומן ולקבוע ״להיות אני חדשה״ בין העבודה לאיסוף של הילדים.

ויש כאן עוד משהו שמפריע לי. כל הדיבור על אישה חדשה גורם לזה להישמע כאילו צריך להחליף את זו שיש. רגע, למה? יש דברים שבנית בעמל של שנים ואת אוהבת. יש משפחה, יש יכולות, יש בחירות שאת עדיין שמחה שעשית.

אז מצד אחד את רוצה שינוי, ומצד שני את מפחדת לאבד את מה שטוב. ברור שתתקעי. את מבקשת מעצמך גם לשמור על הכול וגם להפוך את הכול.

בואי נתחיל אחרת: מה הדבר האחד שאת רוצה שיהיה שונה עד 2027? משהו שאפשר להגיד במשפט ולהבין למה את מתכוונת.

לא צריך לחכות לינואר כדי להתחיל לחשוב

כשכתבתי את המאמר הזה בסוף אוגוסט, היו עוד ארבעה חודשים עד סוף השנה: ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר. בערך שמונה־עשר שבועות שאפשר לנצל כדי לברר מה את רוצה, לבדוק מה צריך ולעשות צעד ראשון.

אין כאן הבטחה שעד ינואר כל החיים שלך יהיו מסודרים. הייתי שמחה, אבל גם אני לא קוסמת. מה שכן אפשר לעשות בזמן הזה הוא להגיע להחלטה ולהתחיל, במקום להיכנס לעוד שנה עם אותה התלבטות שאת כבר מכירה בעל פה.

כי אם רק בינואר את מתחילה לשאול מה את רוצה, יעבור זמן עד שתביני, תבדקי ותבחרי. ואז, עוד לפני שהספקת לעשות הרבה, כבר תרגישי ששוב לא עמדת בהבטחה לעצמך.

אפשר להתחיל את הבירור קודם. בלי הכרזה גדולה ובלי לחץ להראות לכולם שהפעם את רצינית. וגם אם את קוראת את זה אחרי אוגוסט, לא פספסת את הרכבת. תתחילי מהשלב הראשון ותתקדמי לפי הסדר. אין פרס על זה שהתחלת דווקא בראשון לחודש.

ככה הייתי מחלקת את החודשים האלה

ספטמבר: קודם תגידי מה את רוצה

קחי עשרים דקות ותחשבי על תחום אחד בחיים שלך שהיית רוצה שייראה אחרת בעוד שנה. נסי להישאר רגע עם הרצון, לפני שאת מסבירה למה זה מסובך.

״הייתי רוצה, אבל הילדים...״. ״בא לי, אבל בגיל שלי...״. ״אם היה לי כסף...״. אני לא מבטלת אף אחד מהשיקולים האלה. נבדוק אותם. כרגע מעניין אותי מה בא לפני ה״אבל״.

הרבה נשים כבר כל כך רגילות לפסול רעיונות עוד לפני שסיימו לחשוב עליהם, שהן אומרות שאין להן מושג מה הן רוצות. לפעמים יש מושג. פשוט לא נותנים לו לסיים משפט.

תכתבי מה היית רוצה בלי לצרף מיד תוכנית ביצוע. מותר לרצות גם כשעוד לא יודעים איך.

אוקטובר: תבדקי מה באמת מפריע

הדבר שאת הכי מתלוננת עליו לא בהכרח מסביר את כל מה שאת מרגישה. לכן כדאי לבדוק את התחומים בנפרד, ולא להסתפק ב״נמאס לי מהכול״.

תכתבי בשורות נפרדות: זוגיות, עבודה, כסף, בית, חברויות, בריאות וסופי שבוע. ליד כל אחד תסמני ״עדיין מתאים לי״, ״כבר לא מתאים לי״ או ״לא בחרתי בזה״.

יכול להיות שתופתעי. הרבה נשים מצפות לגלות שהכול לא בסדר, ואז רואות שרוב הדברים דווקא מתאימים להן. יש שני נושאים שמעסיקים אותן כל כך, שהם משפיעים על איך שהן רואות את כל השאר.

זה כבר משהו שאפשר לעבוד איתו. את יודעת מה את רוצה לשמור ועל מה כדאי להסתכל מחדש, בלי להכניס את כל החיים לאותה חבילה.

נובמבר: כמה זה עולה לך, וכמה יעלה לשנות?

כאן אנחנו בודקות מספרים. כן, גם כשמדובר בשינוי בחיים ולא רק בכסף.

קחי את הנושא שזיהית ותבדקי כמה זמן הוא לוקח לך בשבוע. כמה כוח נשאר לך אחריו. כמה לילות את לא ישנה בגללו. ואם זו עבודה, כמה כסף באמת נשאר לך אחרי הנסיעות, הצהרון או הבייביסיטר, הבגדים והאוכל שאת מזמינה כי אין לך כוח לבשל. המשכורת היא רק חלק מהחישוב.

אחר כך תבדקי את השינוי. כמה כסף תרצי שיהיה בצד לפני שתרגישי בטוחה לעשות אותו? אם את רוצה עסק, כמה הוא צריך להכניס בשנה הראשונה כדי שזה יהיה כדאי? האם אפשר להתחיל בקטן, בצורה שעדיין תקדם אותך?

״אני לא יכולה להרשות לעצמי״ זו אמירה שצריך לבדוק. לפעמים תגלי שהשינוי אפשרי יותר ממה שחשבת. לפעמים תגלי שיש פער שצריך לסגור קודם. בשני המקרים יש לך מידע שאפשר להשתמש בו, במקום לנחש ולהיבהל מהניחוש.

וגם אם מתברר שזה יותר מורכב ממה שקיווית, טוב שגילית עכשיו. אפשר לתכנן סביב מגבלה שאת מכירה. הרבה יותר קשה לתכנן כשאת רק מרגישה שזה גדול עלייך.

דצמבר: החלטה אחת, וצעד שאת באמת יכולה לעשות

עכשיו תבחרי מה את הולכת לקדם. דבר אחד. אני יודעת, יש עוד הרבה, אבל את רוצה גם לעשות משהו עם ההחלטה הזאת ולא רק להוסיף אותה לרשימה.

רוצה להחליף מקצוע? תשלחי הודעה למישהי שעובדת בתחום ותתחילי לברר. רוצה להקים עסק? תכתבי בפסקה אחת מה את מציעה ולמי. רוצה שמשהו ישתנה בזוגיות? תנסי להגיד בקול משפט שעד עכשיו אמרת רק לעצמך.

זה צעד קטן בכוונה. הוא צריך להשתלב בחיים שיש לך עכשיו, עם העבודה והילדים וכל שאר הדברים שלא ייעלמו רק כי החלטת להתפתח.

אם תעשי אותו לפני סוף דצמבר, בינואר כבר יהיה לך מאיפה להמשיך. לא תצטרכי שוב לאסוף את כל המוטיבציה בעולם בשביל ״התחלה חדשה״.

זה הסדר בשיטת FANC: אמונה שאפשר לשנות, מודעות למה שאת רוצה, צעדים ברורים שאפשר למדוד, ואומץ לעשות אותם גם כשאת מפחדת. כשמנסים להתחיל מהפעולה בלי הבירור הזה, קל להשקיע המון מאמץ במשהו שבכלל לא מתאים לך.

ומה את עושה השבוע?

תפני את עשרים הדקות האלה. אני לא מציעה שתחכי לתקופה רגועה, כי שתינו יודעות כמה זמן אפשר לחכות לה.

שבי בלי מסך ותשלימי את המשפט:

הדבר האחד שאני רוצה שיהיה אחרת הוא ______.

תכתבי תשובה פשוטה, כמו שהיית אומרת לחברה. לא צריך ניסוח יפה ולא חזון לחמש השנים הבאות. רק מה את רוצה לשנות.

משם יהיה לנו עם מה להתחיל. ואת לא חייבת להיות אישה חדשה כדי לעשות את זה.