נמאס לך מהכול? בואי נבדוק ממה בדיוק

״אני חייבת לשנות את החיים שלי״.

אני שומעת את המשפט הזה הרבה. וכשאנחנו מתחילות לדבר, בדרך כלל מתברר שלא כל החיים צריכים להשתנות. יש חלק שכבר לא מתאים, אולי שניים, אבל מרוב שהוא מעסיק אותך נדמה לך שהכול לא בסדר.

ואז מאיפה מתחילים? ״לשנות את החיים״ זו משימה שאפשר להסתכל עליה, להילחץ ולדחות לשנה הבאה. קשה לדעת מה עושים איתה עכשיו, בין העבודה לכל מה שמחכה בבית.

אז לפני שאת מחליטה שהכול צריך להתהפך, בואי נבדוק על מה בעצם מדובר. קחי דף ועט ושעה לעצמך. הטלפון יכול לחכות.

בלי לתת לחיים שלך ציון

את מכירה את השאלונים האלה? תדרגי את הזוגיות מאחת עד עשר, את העבודה, את הבריאות. בסוף יש לך דף מלא בחמש, שש ושבע, ואת יודעת שהמצב ככה־ככה. תודה, את זה ידענו גם לפני השאלון.

הבעיה עם מספר היא שקל להישאר באמצע. שש בזוגיות יכול להגיד המון דברים שונים, ואת עדיין לא חייבת לומר מה מפריע לך.

בתרגיל הזה יש שלוש תשובות, ולכל תחום צריך לבחור אחת:

• עדיין מתאים לי. גם אם זה לא מושלם, הייתי בוחרת בזה שוב היום.
• כבר לא מתאים לי. פעם זה היה נכון בשבילי. היום אני ממשיכה בעיקר כי התרגלתי.
• לא בחרתי בזה. זה משהו שהסכמתי לו כדי לא לריב, שגדלתי לתוכו או שפשוט קרה תוך כדי החיים. לא עצרתי ובחרתי בו בשבילי.

פה כבר קצת יותר קשה להתחבא מאחורי ״בסך הכול בסדר״. וזה הרעיון.

תכתבי את עשרת התחומים האלה

ליד כל אחד תכתבי את התשובה שלך. תקראי גם את השאלה שמתחת לכותרת, היא תעזור לך להיות יותר מדויקת.

נסי לכתוב מה את מרגישה לפני שאת מתחילה להסביר למה זה לא פייר כלפי מישהו או למה את בכלל לא אמורה להרגיש ככה. אף אחד לא נותן לך ציון על הדף הזה.

1. העבודה עצמה

איך נראות השעות שאת מבלה שם? תוציאי לרגע מהתמונה את השכר ואת זה שאת טובה בעבודה. אם היו משלמים לך בדיוק אותו דבר במקום אחר, היית נשארת?

2. כסף

מי מטפל בכסף, מי מקבל את ההחלטות, וכמה את מעורבת? לדעת כמה יש בחשבון ולהחליט מה עושים איתו הם לא אותו דבר. יש לך מקום בהחלטות האלה?

3. הזוגיות שלך

אתם עדיין בונים משהו ביחד, או שבעיקר מחזיקים בית ומתאמים מי עושה מה? תעני על הזוגיות כפי שהיא היום, בלי להשוות למה שהיה בתחילת הדרך.

4. המקום שבו את גרה

הבית, העיר, המדינה. את בחרת לגור כאן, או שהגעת בגלל העבודה, בתי הספר או המשפחה של מישהו אחר? ומה שהתאים אז עדיין מתאים לך עכשיו?

5. הגוף שלך

עזבי רגע איך הוא נראה. איך את מתייחסת אליו? את דואגת לו, או בעיקר מצפה ממנו להמשיך לתפקד גם כשאת כבר גמורה?

6. החברויות שלך

את מי בחרת להכניס לחיים שלך בחמש השנים האחרונות? מי שם כי את רוצה אותה קרובה, ומי פשוט נשארה כי ככה יצא?

7. סופי השבוע שלך

מי בוחר מה עושים בסוף השבוע? מתי היה בו לאחרונה משהו שאת רצית, ולא רק משהו שדאגת לארגן לכולם?

8. התפקיד שלך במשפחה

החזקה, המסודרת, זו שאפשר לסמוך עליה, זו שלא צריכה כלום. מה התפקיד שלך? ומתי בדיוק חתמת על זה שאת אמורה לעשות אותו לנצח?

9. מה את לומדת

מתי עשית משהו חדש והסכמת להיות זו שעוד לא יודעת? אם קשה לך להיזכר, שווה לבדוק כמה מקום יש לך היום ללמוד ולנסות.

10. הדברים שאת אומרת להם כן

למה הסכמת בחודש האחרון למרות שלא רצית? ומה זה לקח ממך: זמן, כסף, כוח, משהו אחר שרצית לעשות?

תעברי על כל העשרה, גם על אלה שנראים לך ברורים. לפעמים דווקא שם יוצאת תשובה שלא ציפית לה.

אוקיי, מה יצא?

תסתכלי על הדף כולו. אילו תשובות חוזרות? ובאיזו שורה היה לך הכי קשה לכתוב את מה שאת באמת חושבת?

רוב הדברים עדיין מתאימים לך

אז טוב שבדקנו לפני ששלחנו את כל החיים לשיפוץ.

ברצינות, זו יכולה להיות הקלה גדולה. אם רוב מה שבנית עדיין נכון לך, את יכולה להפסיק לחשוב שאת צריכה להתחיל הכול מהתחלה ולהתרכז במה שכן מפריע. לדעת שיש שני נושאים לטפל בהם זה הרבה פחות מאיים מ״הכול לא בסדר״.

שניים או שלושה דברים כבר לא מתאימים

זה מצב שאני פוגשת הרבה אצל נשים בגיל שלנו. משהו שבחרת לפני שנים יכול היה להיות מצוין אז ולא להתאים היום. העבודה השתלבה עם ילדים קטנים. השגרה נבנתה סביב צורך שכבר לא קיים. בינתיים את השתנית, והסידור נשאר אותו סידור.

זה לא אומר שטעית כשבחרת. זה אומר שכדאי לבדוק מחדש. לפעמים מספיקה שיחה או חלוקה אחרת, ולפעמים צריך שינוי גדול יותר. לא חייבים להחליט מראש שכל דבר שכבר לא מתאים צריך להיזרק.

כתבת ליד משהו ״לא בחרתי בזה״

על השורה הזאת אני מבקשת שלא תדלגי.

יש הבדל בין משהו שבחרת ופעם התאים לך, לבין משהו שאת מחזיקה כבר שנים בלי שבכלל רצית אותו. גם עצם ההחזקה הזאת מעייפת. ואז את עוד כועסת על עצמך שקשה לך.

ואם מיד אחרי שכתבת הרגשת צורך למחוק, כי מה זה אומר עלייך או איך מישהו ירגיש אם ידע, תשאירי את המשפט. כרגע כתבת על דף. לא פירקת שום דבר ולא קיבלת החלטה בשם אף אחד. מותר לך לדעת מה את מרגישה.

כמעט הכול כבר לא מתאים, או שמעולם לא בחרת בו

פה אני רוצה לעצור. יכול להיות שאת בתקופה כל כך קשה או מתישה שקשה לך לראות משהו אחר כרגע. עוד תרגיל ועוד רשימת משימות לא בהכרח יעזרו.

תחזרי לדף בעוד שבועיים ותראי אם את מרגישה אותו דבר. אם כן, כדאי לדבר עם אשת מקצוע בתחום בריאות הנפש, עם רופאה, או עם שתיהן. אני מעדיפה להגיד לך את זה מאשר לדחוף לך תהליך כשמה שאת צריכה עכשיו הוא עזרה אחרת.

עכשיו תבחרי דבר אחד

אני יודעת מה מתחשק לעשות כשפתאום רואים את הכול כתוב: להחליט שממחר משנים שלושה דברים. בדרך כלל זו תוכנית נהדרת עד שפוגשים שוב את החיים עצמם.

אז תבחרי שורה אחת. זו ששינוי בה יעשה לך הכי הרבה הבדל בשבוע רגיל. היא לא חייבת להיות השורה הכי דרמטית בדף. לפעמים מה שהכי יקל עלייך הרבה פחות מרשים ממה שנדמה לך ששינוי אמור להיות.

אל תמהרי לסגור את כל הפרטים הערב. תני לעצמך קצת זמן לחשוב, ואז תבדקי מה המצב הזה עולה לך היום בשעות, בכסף ובשינה, ומה יעלה לשנות אותו. ככה אפשר לבנות משהו שיחזיק גם אחרי שתירגע ההתלהבות הראשונית.

זה שלב המודעות בשיטת FANC. לפני שמחליטות מה עושים, מבינות מה מפריע. אחר כך בודקות את המספרים ומגיעות להחלטה שאפשר לעמוד מאחוריה. לא חייבים לדחוס את כל התהליך לשעה אחת רק כי סוף סוף מצאת שעה פנויה.

תשמרי את הדף. תחזרי אליו בעוד כמה שבועות ותבדקי מה את חושבת על השורה שסימנת.